"הגשר ,הגשר,

הגשר מזהב ,

כולם עוברים ,

כולם עוברים,

ואחרון…נתפס !! "

כך מתחיל שיר -משחק ילדים ידוע, אך לא דמיינתי לעצמי שזה בדיוק המצב הנפשי של עודד, ג'ינג'י בן , 7 שהגיע אליי לטיפול. הוא רק התחיל כתה א אבל כבר לאחר כמה שבועות הוא הראה סימנים של "חרדת ביה"ס".                                                       זה התחיל עם כאבי בטן וראש שבגללם אמו נאלצה לבוא לקחת אותו באמצע היום מביה"ס. ככל שהזמן עבר הסימפטומים נהיו יותר חריפים והיו מתחילים כבר מהבוקר, או מהלילה שלפני יום הלימודים.

לרופאים כבר נמאס לראות את עודד שניסה באופן רציני להסביר להם שזה כואב לו בדיוק שם …אמא שלו היקרה הבינה בסופו של דבר  שזה בכלל לא בבטן אלא בלב.

הוא הגיע לטיפול עם העיניים הכחולות הגדולות שלו וכל מה שקרה בחדר היה נפלא. שיתף פעולה, כל מה שהצעתי קיבל, לא עלו קונפליקטים מיוחדים, תמיד היה מנומס, כל כך נפלא שלרגע אחד אפילו התבלבלתי, היכן מסתתרת החרדה הגדולה?  אז כדי לעלות על הקושי שמתחבא מתחת לפני השטח, מתחת לכל הרצון להיות "בסדר" הזמנתי אותו לשחק בעולם המים והיצירה של עודד נראתה כך:

גוון המים היה  כחול כהה ואי אפשר היה לראות כלום.  בתוך המים היו חיות ים מסוכנות מאוד שטורפות כל מי שנופל למים. מעל המים עודד בנה במומחיות של מהנדס ראשי בטכניון, גשר עשוי עץ "חזק ממש" עם מעקה בטיחות "שאף אחד לא ייפול למים המסוכנים.  על גבי הגשר הציב מספר דמויות אחת מהן הייתה אמא שלו, ואז החל לשחק בעולם המים כשהוא מעביר כל דמות על הגשר הבטוח.

בזמן שדמות האם חצתה את הגשר ,חלק מן המעקה התפרק ודמות האם נפלה למים המסוכנים והייתה עלולה להיטרף….עודד חיש מהר  מציל אותה, מעמיד אותה על הגשר ומתקן במהירות את המעקה ואומר : " איזה מזל שהצלתי אותה, עכשיו היא תוכל להמשיך ללכת על הגשר בלי ליפול שוב" בעודו מסיים את המשפט הוא לוקח עוד שתי דמויות אחת של שוטרת  ואחת של רופאה "שילוו את האם ליתר בטחון עד שתגיע לסוף הגשר."         

עכשיו כבר ברור שהחרדה הגדולה של עודד נעוצה בשלום האם, דאגתו אליה כל כך גדולה  אז הוא "טורח" לזמן אותה בכל יום לביה"ס.

זימנתי את האם להדרכת הורים, במקביל הטיפול עם עודד נשמר עוד מספר חודשים בהם יצר עולמות מים שונים אשר ביטאו באופן ברור תהליך של נפרדות מתוך מקום של שליטה והתבגרות.

למרות שעודד כבר גדול ממש ואינו מגיע לטיפול יותר, יש בי תחושה חזקה "שהגשר על פני מים סוערים" כסמל להתמודדות ולתהליך מסע ההתבגרות תמיד יישארו בלבו.

תודה,

 

יעל לבנה