יומן סדנא: על אובדן, מים ודמיון.

 

לפעמים הדברים הכי טובים קורים באופן לא צפוי, זה מה שקרה בסדנא האחרונה שהתקיימה בחורף 2016 . אישה יקרה בשם מינא עליאן חמוד, אשר הגיעה לקורס המבוא מצפון הארץ , מטפלת בדרמה,  תרפיסטית סופר מוכשרת העובדת עם ילדים ונוער.

במהלך הסדנה קיימתי סימולציה בה נדרשו המשתתפות לתרגל את תפקיד המטפל, בשיטת הטיפול במשחק עם מים, הקבוצה התחלקה  לזוגות ,ומינא בחרה לשחק ,ילד כבן 9 שהיה בטיפולה באותו הזמן. היא שיחקה את התפקיד שלו כשהוא עובד עם שולחן המים.

הילד (כפי שהביאה אותו מינא) התקשה ליצור מעורבות עם המשחק במים ,הוא שתק ועשה רק פעולות טכניות  בבניית עולם המים. בהתחלה בחר בצבע השחור ואמר: "כי זה מה שאני רוצה" וכשהכניס את ידיו למים השחורים תחושה של כובד ושתיקה רועמת היה באוויר.  אח"כ הוסיף צהוב ואמר למטפלת: "את רואה גם אותו לא רואים בתוך המים השחורים".

ואכן הצבע הצהוב צלל לקרקעית המיכל . לפי שלבי הטיפול המטפלת והמטופל מוציאים את המים החוצה ומדפיסים (באמצעות ניייר)  את הצבע שנותר בקרקעית,  את הציור השארנו בצד על השולחן לייבוש .בשלב הבא, הוא בנה שוב עולם מים, גם הפעם בחר בצבע השחור. בחלקו החיצוני של שולחן המים כמעט אין דבר ואילו בתוך המים השחורים היו דגים גדולים במיוחד טורפים: כרישים ,לוויתן קטלן ועוד.

במשחק במים הוא בחר דג קטן אשר התקרב אל עבר הדגים הגדולים והתגרה בהם והם מצידם תקפו אותו בחזרה. התרפיסטית שאלה אותו מה עושה הדג הקטן? והוא השיב : "הדג הקטן מציק להם, לדגים הגדולים, כדי שיבואו ויאכלו אותו כי לא אכפת לו כבר למות. " אוירה כבדה שררה בחדר, כל המשתתפות בקורס נשמו בכבדות. ביקשתי ממינא שתספר קצת על הרקע בעקבותיו הגיע הילד לטיפול אצלה וכך היא תארה:" לפני כשנתיים כאשר הילד היה בן 7 אמו הכינה אותו לביה"ס, נתנה לו ארוחת בוקר, בדקה שהתיק שלו ארוז, נישקה אותו לשלום ושלחה אותו ליום הלימודים שלו. כשחזר בצהרים עלה לביתו, קרא לאימו וכשזו לא ענתה יצא למרפסת שם גילה את אמו תלויה ומתה. היא התאבדה,והוא זה שמצא אותה."

עצב גדול הציף את כולנו לשמע הסיפור הקשה של הילד, כך יכולנו להבין טוב יותר את מהלך ההתרחשות בשולחן המים ואת מצבו הנפשי הקשה. היות וזה היה היום השני של הסדנה, סידרנו את החלל והשארנו את הדפסי המים להתייבש, אך מה גדולה ההפתעה כשגילינו למחרת מה הופיע בהדפס המים של הילד עם המים השחורים:

האם גם אתם יכולים לראות את האישה במופיעה בפרופיל ואת החבל הצהוב הכרוך על צווארה? האם יכול להיות שהמים מציפים תכנים עמוקים כל כך?

כחלק מההדרכה שלי, אני שומרת על קשר חם ופתוח עם בוגרי הסדנאות, ושוחחתי עם מינא. שאלתי אותה איך היא מיישמת את השיטה בטיפולים שלה. השיחה איתה אישרה עבורי פעם נוספת, את  היישום המדהים שניתן לעשות בטיפול במשחק עם מים.  מינא מספרת : "הגיעה אלי ילדה בת 11 לאחר שעברה כבר 3 מטפלים שונים לאורך השנים שלא הצליחו לחדור את מערכות ההגנה הנוקשות והמקבעות שלה . הפנו אותה אלי כיון שחשבו שדרך הטיפול בדרמה, תוכל להיפתח הילדה ולשתף במצוקות שלה, שעד עתה אף מטפל לא הצליח לגלות, כי תמיד התנגדה ונשארה סגורה בתוך עצמה".  מינא מספרת שלאחר מספר פגישות עם הילדה, היא הציעה לה לעבוד עם שולחן המים, הילדה שמחה מאוד ועולם תוכן עשיר ומופרט התגלה בטיפול . בעזרת שולחן המים עלתה והתגלתה חרדה גדולה ועצורה שמאיבה על התפקוד של הילדה בכל תחום. המידע החשוב אפשר למינא לעזור לילדה בתוך חדר הטיפולים ומחוצה לו ,ולקיים עבורה מערך תומך במסגרות בהן היא פועלת ולהטיב את מצבה באופן משמעותי.

אני כבר לא יכולה לחכות, למפגשי הדיאגנוסטיקה עם מינא, בכדי לנתח ולהעמיק בטיפולים השונים בהם היא משתמשת בשולחן המים ולייצר פתרונות נוספים עם הקבוצה.

הסדנא הקרובה תערך בשבוע לפני לפני פסח – 2-3\4

בסדנאת המבואות אנחנו נעבור על שיטת הטיפול בצורה מעמיקה ונרכוש כלים לשימושים מידיים בטיפולים בכל המסגרות.

לפרטים נוספים : https://goo.gl/eEyIS9

מצפה לכם,

יעל ליבנה

תגובה אחת
  1. איבנה רטנר- עין הוד הגב

    יעל סיפור מדהים
    נשמע מאד יעיל וגם ובעיקר עובד. אני מניחה כי הנשים מגיעות מהתחום הטיפולי? בכל מקרה בהצלחה בסדנה הבאה

השארת תגובה