טיפול במשחק עם מים במקרים של מאבקי גירושים בין ההורים
ילדים רבים שהוריהם התגרשו או נמצאים בתהליכי גרושים קשים ,מגיעים לטיפול בקליניקה כשהם לכודים בתוך תפקיד בלתי אפשרי: "סוכנים כפולים" : בגלל הקשר הרגשי החזק לשני ההורים והפחד לאבד כל אחד מההורים ,הם נוטים להוות מעין מקשרים או מגשרים בין ההורים . עקרון הפעולה כולל התאמה מקסימאלית לכל אחד מההורים בנפרד בזמן השהייה בביתו,מידור וסינון של מידע העובר לצד השני, על-מנת לא לקלקל להורה השני וגם לא ל"הפליל" את ההורה שאצלו הם היו באותה עת. נוצר מצב שהרבה מאוד, רגשות, קונפליקטים,כעסים,ופחדים,ולעיתים מידע חיוני אשר עלול לפעמים לסכן אותם את הילדים, נשארים אצלם בלב והכול בשם הנאמנות !
הטיפול במשחק במים מאפשר לתכנים העמוקים לצוף,לא צריך לשאול כלום ,דרך המשחק ושימוש בחומרים נעשים תהליכים מאוד משמעותיים המאפשרים למטפל לעזור למטופל לשאת יחד את המשא הכבד ובעת הצורך לתווך את המטען עם ההורים ביחד או לחוד.
ירון(שם בדוי) בן ה8 אח בכור לאחות בת 6 . הגיע לטיפול בעקבות קשיים בבי"ס, לא היה מרוכז הרבה להציק לחברים ולאחותו והיה מעורב מדי פעם בקטטות בהפסקות. הוריו התגרשו לפני כשנתיים, ההורים במשמורת משותפת והוא חולק את השבוע בין שני בתים מאוד שונים באופיים. לטיפול במים הגיע לאחר תהליך עבודה שכלל ציור, בנייה, יצירה ותמיד- הכל תמיד היה "מושלם" ואידיאל. אף פעם הוא לא דיבר על הקשיים האמתיים, לפעמים הזכיר את הבעיות בביה"ס ותמיד אמר שזה לא באשמתו.
הוא בחר עולם מים כחול. מסביבו יצר גן המקיף את המים עם עצים ופרחים וגדר אותו הגדיר "המקום שאף אחד לא נכנס לשם". בגן עמדה משפחה שכללה שני הורים ושני ילדים. אז הוא לקח את שני הילדים חיבר אותם לבסיס פלסטלינה ואמר " זו היא "רכבת הרים, את לא רוצה לדעת לאן היא נוסעת…" ירון הרים את שני הילדים אשר רגליהם נעוצות בגוש הפלסטלינה והוריד אותם בתנועה גלית לתוך המים ואז העלה אותם וחזר על פעולה זו שוב ושוב. רכבת ההרים נהפכה מחוויה של כיף- לחוויה של סכנת מוות.
ירון הפריד את "העולם המושלם" בדופן מיכל המים כמקום סגור שאין אליו גישה כאומר" זה היה פעם אני משמר את הזיכרון " את חווית החיים העכשווית מתאר ירון כסוג של רכבת הרים שחוזרת על עצמה עולה ויורדת כך שבמקום להנות ממנה היא מסוכנת ולא נעימה בכלל.
השימוש בשפה ובהגדרה "רכבת הרים" מעבירה את ההקשר הרגשי- ויזואלי של חוויה חיובית של ילדים בלונה-פארק, אך פעולת הגוף בתנועת הרכבת לתוך המים, תוך שימוש בבובות קטנות יצרו הקשר שלישי "רכבת הפחד מוות". תחושה זו ביטאה את המציאות כפי שהוא חווה אותה מאז שהוריו התגרשו, כשנתיים לפני כן והוא ואחותו הקטנה היטלטלו בתוך מערכת יחסים עכורה ביניהם.
ירון -בן 8 סיבת הפניה : גירושים = רכבת הרים
בדופן הכיור ניתן לראות את "הגן המושלם"
"רכבת -הרים"= המשחק, חווית סכנה של נפילה חופשית.
דרך המשחק והיצירה במים יכול המטפל להיכנס ביחד עם המטופל לתוך עולם של הילד. בתהליכים אלו מתאפשרת תקשורת בלתי אמצעית בה השפה מהווה רק יתרון נוסף. איכות טיפולית זו מסייעת להגיע למקומות רגישים ועמוקים אותם מתקשים הילדים לבטא באופן מילולי. קושי זה נובע מסיבות מגוונות ושונות, כגון יכולת וורבלית מוגבלת, הפרעת תקשורת או בעיה רגשית, סגירות ומופנמות וכדומה.
סדנא הבאה : יסודות הטיפול במשחק עם מים – תתקיים באזור ת"א בתאריכים ה-27-28 ליוני .
אשמח מאוד לראותכם : https://goo.gl/JLHVS6
יעל לבנה